7 מליון
5 ביולי 2009 9 תגובות
חבר ביקש להשאיל ספר שנקנה לפני 4 שנים.
בעודי מחפש את הספר הפיזי, עשיתי חיפוש גם במדיה הדיגיטאלית. תוצאת החיפוש הראשונה הפנתה לאתר של מרטין פאולר, מחבר הספר. התוצאה השלישית הפנתה לספר באמזון. ההפתעה הסתתרה בתוצאת החיפוש השניה.
תוצאות חיפוש אחר: UML Distilled
אנחנו יודעים שלקינדל של אמזון יש 300,000 כותרים.
אבל למי יש יותר מפי 20?
למי יש 7 מליון כותרים דיגיטאליים?
לגוגל יש.
תחת תוצאת החיפוש השנייה, בגוגל בוקס, היה רובו של הספר זמין לקריאה.
זה התחבר לפיסת מידע אחרת. לפני כמה חודשים קיבלה גוגל את פטנט מספר 7508978.
הטכנולוגיה המתוארת בפטנט, מאפשרת סריקה מהירה באיכות גבוהה של ספרים, בלי לפרק אותם לדפים. כן. לגוגל יש יתרון ייחסי עצום בסריקת ספרים. לא נראה שמישהו יכול להתקרב אליהם אפילו.
בספר שנסרק בגוגל הדפים רכים וקריאים. בטכנולוגיה של אמזון הנקראת Look Inside, לעומת זאת, הטקסטים מעט מטושטשים ולא נוחים לקריאה. במחשבה שניה, אולי לא צריך להיות כל כך מופתעים. המשפט הראשון באתר של גוגל המתאר את החברה הוא:
"Google's mission is to organize the world's information and make it universally accessible and useful. " או "המטרה של גוגל היא לארגן את המידע שבעולם, ולהפוך אותו לנגיש ולשימושי בכל מקום".
מה צפוי לספר בעוד 4 שנים?
כמו שזה נראה, גוגל מניחים לאמזון לחמם את השוק של קוראי הספרים הדיגיטליים. ברגע המתאים גוגל יעשו כאן מה שעשו לדואר האלקטרוני ברשת עם GMail. הם יקחו את השוק בן לילה עם קורא ספרים דיגיטאלי חדש, שיהיה לו היצע כותרים גדול פי 20, ואיכות טובה הרבה יותר. הרגע הזה נראה עכשיו קרוב מתמיד.
מה אתם הייתם עושים, אם לפתע היה מתברר שאתם רק מחממים את השוק לגורילה שמאחוריכם?
אמזון ביקשו לאחרונה פטנט על פרסומת בספרים. ראה: http://yro.slashdot.org/story/09/07/03/2232256/Amazon-Wants-Patent-For-Inserting-Ads-Into-Books
הייתי הולך ללהקת פיקוד דרום
כנראה שהתוכן הוא המלך. יש לכך דוגמאות רבות. ראו למשל את המלחמה בין סוני לטושיבה על התקן של ה- High definition video
http://en.wikipedia.org/wiki/High_definition_optical_disc_format_war
אם הייתי אמזון והייתי קוראת את הפוסט הקודם שלך: "להיות רלוונטיים", הייתי חושבת שיש להחליף את “לעשות דבר אחד ולעשות אותו הכי טוב” בקשת של מוצרים, שווקים, דרכי מכירה ופתרונות… יכול להיות שהם קראו?
הרי אמזון כבר מזמן לא מוכרים רק ספרים…
לתיאור מפורט יותר של הפטנט של גוגל: http://news.cnet.com/8301-11386_3-10232931-76.html
ראשית, מסכים עם ורד ואמאזון לא מוכרים רק ספרים.
שנית, המון ספרים הולכים לכיוון דיגיטלי, אבל אני מאמין שספרים מודפסים עוד לא מתו, יש להם המון ערך (ולא רק סנטימנטלי).
שלישית, הפטנט הזה של גוגל לא חדש, העולם מדבר עליו כבר כמה שנים, ואם הDRM של הקינדל מעצבן, אז גוגל עשו משהו ממש מרתיח. הם סרקו ספרים על אפם וחמתם של מו"לים בשם "אידאל חופש המידע" וביקשו רשות רק רטרואקטיבית, מה שעשה הרבה רעש, ובסוף הם הבטיחו שכל מו"ל שיתעקש, יציגו רק משפט רלוונטי מהספר ולא את כל העמוד, מצד שני, ממשלות מקומיות (כבר 5-10 מדינות בארה"ב) ואולי בקרוב מדינת ישראל, נותנים להם לסרוק את כל ארכיון המדינה ולאנדקס מידע ציבורי. המדינה שמחה שזה בחינם (גוגל לא מבקשים שקל על השרות), אבל אז מסתבר שלפי התנאים של גוגל, המידע הסרוק של כל הספרים שסרוקים שבמאגר, הוא בבעלות גוגל ולשימוש מוגבל. במילים אחרות, גוגל לא תתן לך להוריד את הטקסט או הסריקות אלא רק לקרוא את הטקסט איפה ואיך שהם בוחרים להציג אותו. אחלה חופש מידע.
כשמדובר בחומר שאמור להיות פתוח וציבורי זו בעיה מאוד גדולה…
לבסוף, הדפים הסרוקים המועטים של אמאזון, זה בעיקר כדי שתוכל לקבל סדר גודל של תוכן העניינים וכדומה, אלו רק קבצים גראפיים, בעוד גוגל סורקים את הדפים המלאים ואף עושים OCR כדי שתוכל לחפש בתוכם.
ברור לי שגוגל לא סיימו בעולם החומרה עם אנדרואיד על טלפונים. לאפטופ עם אנדרואיד בדרכו היום לשוק ואני משוכנע שגם לקינדל יהיו כמה מתחרים ראויים, אבל נכון לרגע זה, אני חושב שיש בעיות יותר מטרידות עם ההתנהגות של גוגל, ואני מאוד מקווה שפרויקט מינרווה הישראלי יצליח למנוע את העברת זכויות הסריקה של ארכיוני המדינה לגוגל במקום לעשות את זה על חשבון העם, אבל שישאר בפורמט חופשי. הצץ בחלק הבא מתוך הראיון המרתק שערכתי עם דב ויינר (החלק הרלוונטי החל מנקודת זמן 1:40): http://www.crictor.co.il/he/episodes/dov-winer2/
(אני מקווה שגם שאר פרקי הראיון יהיו לכם מעניינים.)
עוד קצת מידע יש אצלי בבלוג, תחת הקטגוריה של "סדרת הדמוקרטיה", פוסטים 2-4 במיוחד: http://ira.abramov.org/blog/category/ser-democracy
"אני מאמין שלספרים מודפסים יש המון ערך", ולמגזינים מודפסים יש המון ערך? לסיפורת? אולי רק לנון-פיקשן?
איך יקראו גליונות "לאשה" ישנים בהמתנה לרופא שיניים?
תחרות לקינדל של אמזון צפויה מגוגל ומאפל, ראו במאמר שתורגם בגלובס http://www.globes.co.il/news/article.aspx?QUID=1056,U1247132519583&did=1000477035
יש לי על זה תשובות מנומקות וארוכות, אבל ההצדקה לספרים איננה גליונות לאישה בחדרי המתנה, את זה אפשר יהיה בקרוב להחליף בזול במסך ועכבר כדי שאנשים יוכלו לבדוק מייל ולחפש חומר מעודכן על מה שהם רוצים, וזה כבר קורה היום במשרדים שונים בהם ביקרתי.
ספרים מסורתיים, מה שקרוי DTF, עמידים הרבה יותר בפגעי טבע שונים, לא זקוקים לבטריות ויכולים להחזיק עשרות ומאות שנים בתנאים טובים, ובעיקר, המידע מאוחסן בהם ניתן לשליפה בצורה לא נוחה אבל בלתי אמצעית, וקצת קשה יותר לזייף את התוכן בספר שכבר הודפס, במיוחד אם הוא עותק נעול בכספת, בעוד תכנים מקוונים עלולים להערך מדי פעם בפעם, להעלם, וכולי.
לגבי רידרים – גוגל מעכזבת אותי באי ההקפדה שלה על פתיחות מלאה (לאחרונה משתדלת לבחור ברשיונות שאינם copyleft, ושומרת לעצמה כאמור קרוב לחזה את המטא-דאטה שלך על שרתיהם, או מגבילה את דרכי הגישה למידע הציבורי שאצלה. על אפל אין מה לדבר בכלל – DRM DRM DRM וקצת פיצ'רים מפוזרים בשביל היופי.
יש כמה רידרים מצוינים בשוק, סוני אולי אחד היותר מפורסמים עם ה"נייר אלקטרוני" החביב כמסך. אלו דגמים שלא מאלצים אותך ומגבילים אותך בפורמטים, לא מחתנים אותך עם ספק בודד, ופשוט עושים את העבודה נפלא.