טיסה לסלולארי

לפני כחודש, קצת אחרי שנרכשה על-ידי לופטהנזה, הפסיקה חברת התעופה BMI לטוס בקו לונדון – תל-אביב כצעד התייעלות. BMI מתייעלת בעוד דרכים. לאחרונה הם החלו להשתמש בכרטיסי טיסה סלולאריים. הכרטיסים עם נייר ההעתקה האדום המיוחד שלהם נעלמו, ואת מקומם תפס לפני מספר שנים אי-מייל פשוט, שהיה מודפס במפתיע בלי שום חרדת קודש. ואם הכיוון הוא מפתרון ייחודי לפתרון כללי, אז כנראה ניתן לעשות זאת באופן הצורך פחות משאבים. הודעה לסלולארי עם ברקוד דו-מימדי היא הכרטיס. הכרטיס הסלולארי נבדק באמצעות קורא ברקוד, המאמת אותו מול המאגר של חברת התעופה.

החיבור בין הברקוד הדו-מימדי והסלולארי הוא כזה שאתמול (3.3.2010), תחרות או לא תחרות, הוציאה מיקרוסופט את היישום הראשון שלהם לאנדרואיד – מערכת ההפעלה לטלפונים של גוגל. ליישום קוראים TAG, והוא מאפשר קריאת ברקודים דו-מימדיים.

איך הסלולארי נהפך לגורם דומיננטי בחיינו?
בהתחלה לאט ואחר-כך בפתאומיות.

מקבלים כרטיסי טיסה, ומשלמים בסלולארי , קוראים אי-מייל ורואים וידיאו בסלולארי, ומיקרוסופט מפתחת קורא ברקוד לסלולארי, ואפילו שהוא מקדם את גוגל. איך השירות שלכם צריך להשתנות כך שיהיה נגיש שם?

הזמנה לאי ידיעה

אורה סתר היא קולגה וידידה. "הזמנה לאי ידיעה" הוא שם של סדרת מפגשים שאורה מנחה ביחד עם פרופסור יעקב רז.  אתם מוזמנים להתרשם, ולו מהתיאור של התוכנית:

"איך אפשר, בתקופה כל כך סוערת, לנהל עסקים ואנשים באופן חכם, שקול וצלול?  האם ניתן לקבל החלטות נכונות תוך כדי  חיפוש יזום אחרי הלא ידוע? האם ניתן  להתמודד באופן חיובי עם הקונפליקטים,  מאבקי הכח והאגו, התחרות הגוברת והמתחים של חיי העבודה? האם אפשר למצוא משמעות וליישם ערכי חיים גבוהים בשגרת  היום יום שלנו בעבודה? ומהי דרך האמן, היוצר, המורה? ומהי האחריות שלנו לעצמנו, לאנשים שאנו משפיעים על חייהם, לחברה שבה אנו חיים?

בתכנית הבלתי שגרתית הזו, המיועדת לקבוצה קטנה (עד 15 איש) של מנהלים ואנשי עסקים,  ננסה לגלות כל זאת, מתוך עולם העבודה של משתתפי הקורס, ודרך מפגש עם שיטות  למידה לא קונוונציונליות כמו – קואנים, סיפורי זן, מדיטציה, התנסויות, משחקי תפקיד וניתוח אירועים.

זה אינו קורס בבודהיזם, ואף לא קורס ביישום הבודהיזם לניהול

זה אינו קורס בניהול, או ביישומי תיאוריות ניהוליות.

זוהי תכנית שבה אנו מזמינים למפגש עם אופני מחשבה ופעולה שמטרתן פתיחת מרחב התגובות האוטומטיות שכל אחד מאיתנו פועל מתוכן.  הבודהיזם ותיאוריות ניהוליות חדשניות מהוות את המצע לכך."

מה נקרא מחר?

הילדים של ימינו שולטים במשחקי מחשב עוד לפני ידיעת קריאה. פלא זה נובע כנראה מהפנמה של עקרונות אוניברסליים וסמויים מהעין של מימשק המשתמש במשחקי מחשב, באופן הדומה לרכישת שפה על ידי דובר יליד שלה.

ומה עם הדור שרק בגיל 15 או 30 התחיל לשחק במחשב?

הידע של דור זה הוא אחר. הדור הזה חולם בדפים ולא במסכים. הוא יודע לעבוד על המחשב, אך החיבה שלו אליו מסוייגת.

כך גם בשפות זרות אחרות. אנגלית למשל. כמו שכולם יודעים לעבוד על המחשב, כולם יודעים אנגלית. ובכל זאת, הטורח המצער שבקריאת שפה זרה יוצר פער שרק לעיתים נעשה מאמץ לעבור אותו. הגלובאליות השפתית שנדחתה באספרנטו, צועדת לאיטה בשבילי האנגלית, ולא מגיעה לגמרי אל הדובר הלא יליד.

לילה אחד ישבתי מול הבלוג של סת גודין.

סת גודין הוא גורו שיווק אמריקאי, המקפיד זה שנים לכתוב לפחות פוסט אחד ביום. התחלתי לקרוא פוסטים שעקב הלחץ בעבודה הצטברו בתיבת המייל השמורה להם. סימנתי אחד כמשהו שצריך לזכור, ועוד אחד, ועוד אחד, ואחרי זה עוד אחד.

היה צורך להתחלק בפוסטים האלו עם הסביבה. כלומר לתרגם אותם לעברית.

טוב, הרי תרגמתי כבר למשל את "גרפיקה ממוחשבת". כתבתי לסת גודין, והוא אישר לי לתרגם לעברית 25 פוסטים שלו בשנה.

מחר יתפרסם הראשון שבהם. כאן.

אבל לא חייבים לחכות למחר. אפשר להתחיל לחגוג כבר היום בריקוד, שבפוסט הקצר, עדיין באנגלית. קבלו את "בחור מספר 3" (תודה לגיל עמית על הבחירה)

http://sethgodin.typepad.com/seths_blog/2009/06/guy-3.html

7 מליון

חבר ביקש להשאיל ספר שנקנה לפני 4 שנים.

בעודי מחפש את הספר הפיזי, עשיתי חיפוש גם במדיה הדיגיטאלית. תוצאת החיפוש הראשונה הפנתה לאתר של מרטין פאולר, מחבר הספר. התוצאה השלישית הפנתה לספר באמזון. ההפתעה הסתתרה בתוצאת החיפוש השניה.

תוצאות חיפוש אחר: UML Distilled

תוצאות חיפוש אחר: UML Distilled

אנחנו יודעים שלקינדל של אמזון יש 300,000 כותרים.

אבל למי יש יותר מפי 20?

למי יש 7 מליון כותרים דיגיטאליים?

לגוגל יש.

תחת תוצאת החיפוש השנייה, בגוגל בוקס, היה רובו של הספר זמין לקריאה.

זה התחבר לפיסת מידע אחרת. לפני כמה חודשים קיבלה גוגל את פטנט מספר 7508978.

הטכנולוגיה המתוארת בפטנט, מאפשרת סריקה מהירה באיכות גבוהה של ספרים, בלי לפרק אותם לדפים. כן. לגוגל יש יתרון ייחסי עצום בסריקת ספרים. לא נראה שמישהו יכול להתקרב אליהם אפילו.

בספר שנסרק בגוגל הדפים רכים וקריאים. בטכנולוגיה של אמזון הנקראת Look Inside, לעומת זאת, הטקסטים מעט מטושטשים ולא נוחים לקריאה. במחשבה שניה, אולי לא צריך להיות כל כך מופתעים. המשפט הראשון באתר של גוגל המתאר את החברה הוא:

"Google's mission is to organize the world's information and make it universally accessible and useful. "  או "המטרה של גוגל היא לארגן את המידע שבעולם, ולהפוך אותו לנגיש ולשימושי בכל מקום".

מה צפוי לספר בעוד 4 שנים?

כמו שזה נראה, גוגל מניחים לאמזון לחמם את השוק של קוראי הספרים הדיגיטליים. ברגע המתאים גוגל יעשו כאן מה שעשו לדואר האלקטרוני ברשת עם GMail. הם יקחו את השוק בן לילה עם קורא ספרים דיגיטאלי חדש, שיהיה לו היצע כותרים גדול פי 20, ואיכות טובה הרבה יותר. הרגע הזה נראה עכשיו קרוב מתמיד.

מה אתם הייתם עושים, אם לפתע היה מתברר שאתם רק מחממים את השוק לגורילה שמאחוריכם?

כן, אנחנו קונים

ג'ף בזוס, מנכ"ל אמזון, דיבר אתמול, בזמן שבוע הספר, על הגירסה החדשה של הקינדל, מכשיר הקריאה האלקטרוני של אמזון. 300,000 כותרים זמינים היום בקינדל, והם מביאים איתם שינוי בתרבות הקריאה.

אם חבר מספר על ספר טוב, וכל מה שצריך זה רק קליק אחד כדי שהספר יהיה אצלך באותו רגע, מי יכול לעצור?

הכלי הטכנולוגי מביא לשינוי קוגניטיבי, חשיבתי, המשנה את דפוסי  הצריכה. כמו שכרטיס האשראי מגדיל את הצריכה שלנו, משוכנעים באמזון כי הקלות של רכישת ספר תגדיל את צריכת הספרים באופן משמעותי.

כן, אנחנו קונים.

שיקים תחילה, ואחר-כך כרטיסי אשראי, הפכו את הקנייה, כל קנייה, לפשוטה ביותר. לא צריך עוד להחזיק מזומנים זמינים. נגב ושכח. ממטולה עד הנגב, מארצות הברית ועד סין.

באינטרנט, בו התוכן הוא מלך, אך מלך חינמי, עדיין מחפשים את הדרך להקל על הקורא לשלם. זמן רב היה נראה כי תוכן ימכר באמצעות מיקרו-תשלומים. בקריאת דף באתר, נניח של בלוג זה, נשלם אגורה או חלק מאגורה, ובמקומות אחרים, נניח באתר של המרכז לטכנולוגיה חינוכית,  מספר אגורות.  תשלומים פעוטים אלו היו אמורים להצטבר לסכומים גדולים עבור בעלי התוכן. כמו שכספי הפרסומות מצטברים בכיסי גוגל.

אתמול היה לא רק יומו של הקינדל. אתמול גם חנכו שלוש רשתות הסלולר המובילות בקנדה שירות לתשלומים בסלולר הקרוי זום-פס (Zoompass).

זום-פס מאפשר להשתמש בסלולרי כבארנק. להעביר, לקבל ולבקש כסף דרך הטלפון שלכם. כך למשל אם אתם במסעדה ורוצים להתחלק בחשבון עם חבר, תוכלו לבחור בו מאנשי הקשר, ולהעביר אליו בקשה לתשלום מחצית החשבון. אם תרצו לשלם במונית – אין צורך כלל בארנק. דני בראון טוען כי חיבור של הארנק הסלולרי לפרסום בסלולרי יכול להביא לחגיגת קניות שכולם ירצו להיות שותפים בה.

וכשכולם מנסים להקל עליך לקנות שירותים ומוצרים, בדרכים ישנות וחדשות, לא כדאי להישאר מאחור.

איך ניתן להפוך את המוצר או השירות שלכם לקל יותר לקניה?

יעילות ותרבות ארגונית

סטיב באלמר, מנכ"ל מיקרוסופט מזה 9 שנים ושהונו האישי נאמד בכ-10 מליארד דולאר, אומר לפני מספר שבועות בראיון לניו-יורק טיימז כי התרבות הארגונית במיקרוסופט צריכה להיות יותר יעילה (efficient). האגדה על שני הנסיכים שנלחמו על ליבה של הנסיכה, היא סיפור אחד הממחיש את מגבלותיה של היעילות, חשובה ככל שתהא.

באלמר חייב להיות לחוץ, אם בראיון במקום מרכזי כל-כך הוא אומר "אנחנו / העובדים צריכים להיות יעילים ולהוציא גרסאות של אופיס באופן תכוף יותר", אבל לאן מיקרוסופט תלך ביעילות, ויותר חשוב – איזה רוח תנשוב בדגלה, כאשר היא תלך לשם?

באלמר לא מדבר על חדשנות ותעוזה. אפל היא אולי המובילה בתרבות שכזו, ומיקרוסופט שנכשלת לאחרונה עם מוצרים מסוג "גם לי יש כזה" מפסיקה כנראה לייצר את Zune, שהתחרה ב-iPod.

באלמר גם לא מדבר על פתיחות, שיתוף ולקיחת אחריות (אני אישית מקווה כי זו התרבות הארגונית שבקומיוג'ן).

מה הייתם אתם יכולים לעשות במקום בו המנהל הכללי מחליף את הרוח – התרבות הארגונית, בחומר – לעשות יותר בפחות משאבים?

Follow

Get every new post delivered to your Inbox.