להיות שייך

אברהם מאסלו תיאר את הצרכים האוניברסליים המשותפים לכל בני האדם והמניעים אותם בפירמידה הירארכית. הצורך בהשתייכות לקבוצה מופיע באמצע הפירמידה. מעל הצרכים הפיזיולוגיים הבסיסיים והביטחון בקיום הפיזי (ומתחת לצורך בכבוד ובהערכה והצורך במימוש עצמי).

צורך זה בהשתייכות לקבוצה פועל כיום גם כאשר חברי הקבוצה אינם מוכרים לנו, אלא הם חלק מקבוצה מדומיינת המכילה צרכנים בתחום מסויים בכל כדור הארץ.

למשל בתחום התרבות. הצורך בהשתייכות לקבוצה של צרכני התרבות בכל העולם, מביאה להעתקה של פורמטים תרבותיים. הדוגמה הבולטת בתחום זה היא הפצ'ה קוצ'ה: פורמט להצגת נושא ב-20 שיקופיות המתחלפות אוטומטית כל 20 שניות. לרשות כל מציג באירוע פצ'ה-קוצ'ה עומדות 400 שניות (20X20, מעט פחות מ-7 דקות). אירועי פצ'ה קוצ'ה, בהן מוצגת אמנות בפורמט זה החלו ביפן ב-2003. כיום הם מתקיימים ב-280 ערים ברחבי העולם. הקהל הרב ביותר מגיע אליהם דווקא כאן. בתל-אביב.

פורמט אחר להפצת תרבות המאומץ בכל פינות הכדור הוא זה של TED: כנס בו מתקיימות הרצאות על טכנולוגיה (Technology), בידור (Entertainment), ועיצוב (Design). הפורמט של טד הוא כיום חובק עולם. מעבר למספר בנים חוקיים כטד לונדון וטד הודו, יש לו בנים חורגים הנקראים טדX  "מאורגנים עצמאית בסגנון טד". אחד מהם הוא טד תל-אביב, העומד להתרחש ב-26.4.2010. כחודש אחרי טד קהיר.

הכנס "טד 2010" הסתיים השבוע (13.2.2010). הרצאות ראשונות ממנו כבר נגישות באתר טד, כמו מאות הרצאות אחרות מכנסים קודמים.

כחלק מקידום ההשתייכות לקבוצה, החל לפני שנתיים פרוייקט התרגום של טד. מטרתו להנגיש את ההרצאות שבטד למתקשים לעקוב אחר האנגלית, ומעדיפים ללוות אותה בקריאת כיתוביות בשפתם. 170 הרצאות שם כבר מלוות בכיתוביות בעברית. השפות הנפוצות בפרוייקט הן ספרדית (496 תרגומים), סינית (257 מפושטת + 139 מסורתית) ופורטוגזית (368). כשלאחריהן בולגרית (364), צרפתית (250) וערבית (241). בין התרגומים נמצא גם אחד שלי:  סת גודין על המצאת הלחם הפרוס. הגשה מלאת השראה על חשיבות הבולטות ועל מה נדרש כיום כדי שרעיון, מוצר או שירות יזכו להצלחה.

כיצד תוכלו להפוך את המוצר או השירות שלכם למוקד השתייכות של קבוצת צרכנים בתחום מסויים בכל מקום בעולם?

מסחר חברתי

אתרי הרשתות החברתיות מקבלים את מירב תשומת הלב באינטרנט זה כמה שנים. עדות לכך ניתן למצוא בשווים של האתרים המובילים בתחום, היכול לעלות על מליארד דולר. אתרי הרשתות החברתיות הגדולים, על-פי סדר ההופעה שלהם באינטרנט, הם מי-ספייס (myspace), פייסבוק (facebook) וטוויטר (twitter). באתרים אלו ניתן להגדיר פרופיל אישי ולכתוב מידע בטקסט ובתמונות, הנגיש על-פי הרשאות לחברים, עמיתים או כל מי שמתעניין בך.

דוח חדש של חברת המחקר האמריקאית פורסטר, The Future of the Social Web ("העתיד של האינטרנט החברתי") מגדיר 5 תקופות של רשתות חברתיות באינטרנט, מהן חווינו עד עתה רק שתיים:

1)       עידן היחסים החברתיים: אנשים מתחברים לאחרים ומשתפים – כמו למשל ב-myspace

2)       עידן הפונקציונאליות החברתית: רשתות חברתיות הופכות למעין מערכות הפעלה – הן תשתית לפעילות חברתית רחבה ולא מוגבלת, למשל facebook ו-twitter

3)       עידן הקולוניזציה החברתית: כל התנסות יכולה להיות חברתית – הרשת החברתית פולשת לגבולות החברות המסחריות, ומאפשרת אינטראקציה חברתית מעל אתרי האינטרנט שלהן – אנחנו בתחילתו של עידן זה

4)       עידן ההקשר החברתי: תוכן מותאם אישית למשתמש, בהתאם לפרופיל החברתי שלו

5)       עידן המסחר החברתי: מעבר כח מאתרי החברות הגדולות (נייק, קוקה קולה, פרטנר וכד') לקבוצות משתמשים המחוברות ברשת חברתית המגדירה מוצרים חדשים ומבצעת קניות שיתופיות;

כבר היום הכלים החברתיים ברשת מאפשרים לקנות יותר בחוכמה. השבוע הייתי צריך לקנות סורק USB. לא היו לי דרישות מיוחדות חוץ מזה. קניתי ב-20 השנים האחרונות רק 3 סורקים. האחרון שבהם לפני 5 שנים. כלומר, אני לא מיומן בלקנות סורק. איך תהיה החוויה הזו טובה יותר מלתכנת את הווידיאו?

נכנסתי לזאפ. האתר המוביל בארץ להשוואת מחירים. האתר הוקם בשנת 2000 על-ידי קיבוץ רמת הכובש, ונרכש בחלקים על-ידי דפי זהב. 30% האחרונים נרכשו ב-2007, לפי שווי אתר של ככ-30 מליון ₪.

מיינתי את הסורקים בזאפ לפי דירוג הגולשים. התוצאות לא היו מספקות. היו מעט דירוגים מכדי להחליט על משהו. עברתי לאמזון. עשיתי חיפוש על המילה scanner. התוצאה הראשונה היתה סורק של קנון (Canon). הוא עלה 59$ באמזון, וקיבל דירוג ממוצע של 4.5 כוכבים מתוך 5. קראתי את שתי הבקורות הראשונות. סטנדרטי ועושה את העבודה היה כתוב שם.

חזרתי לארץ, וחיפשתי את הסורק באתר של רשת החנויות הלא-אינטרנטית המועדפת עלי. זה היה הסורק היחיד שהם החזיקו בכל החנויות. שלוש שעות מאוחר יותר הסורק היה מותקן כבר.

זאפ שימושיים ואמינים, אבל לא יכולים לחכות ולהסתפק בביקורות המוצרים שהם מקבלים רק מישראל.  העולם הוא גלובאלי ודירוג המוצרים יהיה גלובאלי.

ולגבי כל אחד מאיתנו המסקנה מאוד פשוטה – אם ניהנתם ממוצר – המליצו עליו היכן שניתן, אם לא ניהנתם – דווחו עליו. מי שמצביע משפיע. העולם כבר קונה בצורה חברתית.