להשקיט את מוח הלטאה

איך אפשר להסביר את אי-הראציונליות התמידית של ההתנהגות האנושית?

אנחנו אומרים שאנחנו רוצים משהו אחד, ואז עושים משהו אחר. אנחנו אומרים שאנחנו רוצים להצליח אבל מחבלים בראיון העבודה שלנו. אנחנו אומרים שאנחנו רוצים להוציא מוצר לשוק, אבל לא עומדים בתאריך ההשקה. אנחנו אומרים שאנחנו רוצים לרזות אבל אוכלים יותר מדי. אנחנו אומרים שאנחנו רוצים להיות פקחים, אבל מחסירים שיעור בלימודים או לא קוראים את הספר שהבוס שלנו נתן לנו לקרוא.

הסתירות לא נגמרות. ואז, כשמגיע מישהו שמתנהג ללא סתירות, אנחנו משתוממים. כשאתלט פשוט עוסק בתחום שלו, או כשסופר פשוט כותב, אנחנו לא יכולים אלא להתבונן בתדהמה בקלילות הפעולה שלהם. מה כל כך קשה בלעשות את מה שאנחנו אומרים שנעשה?

הסיבה היא מוח הלטאה.

או כמו שסטפן פרספילד קורא לזה, ההתנגדות. ההתנגדות היא הקול שאומר לנו לסגת, להיזהר, להתקדם לאט, להתפשר. ההתנגדות היא המחסום בפני כתיבה, והתעוררות החרדות, וכל פרוייקט שהסתיים באיחור בגלל שאנשים לא היו יכולים לעבוד מספיק זמן ביחד עבור מטרה מוגדרת בשביל לסיים אותה במועד.

ההתנגדות מתחזקת כשמתקרב תאריך ההשקה של המוצר, כשמתקרבים לתובנה, כשמתקרבים לידיעה של מה שאנחנו רוצים באמת. וזה קורה כיוון שהלטאה שונאת שינוי, והישגים וסיכון.

מוח הלטאה

הלטאה היא חלק מהמוח, הגוש הפרה-היסטורי ליד גזע המוח שאחראי על הפחד והזעם ועל הדחף להתרבות. למה התרנגולת עברה את הכביש? בגלל שמוח הלטאה שלה אמר לה לעשות את זה.

רוצים לדעת למה כל-כך הרבה חברות לא עומדות בקצב של חברת אפל? זה בגלל שהן מתפשרות, עושות ישיבות, ומשתדלות להיות כמו כולם, מפחדות מביקורת ועושות הכל כדי לא להרגיז את הלטאה. וישיבות הן רק סימפטום אחד של ארגון המנוהל על-ידי מוח לטאה. סימפטומים אחרים הם השקה מאוחר של מוצר חדש, פיתוח מוצרים שגרתיים וכל רשימת ההצדקות המתלוות לזה.

האמיגדלה לא תיעלם. מוח הלטאה שלנו לא ייעלם. התפקיד שלנו הוא למצוא דרך להשקיט אותו ולהתעלם ממנו. זה כל כך חשוב, שרציתי לשים את התמונה הזו על הכריכה של הספר החדש שלי. אלא שמוח הלטאה ישתגע אם הוא יראה תמונה של עצמו. ואם רוצים למכור ספר למישהו שנלחם בהתנגדות (כלומר לכל מי מאיתנו) עדיף לשמור על פרופיל נמוך.

עכשיו כשאתם רואים את הסמל ומבינים את מה שהוא אומר, מה תעשו בנידון?

תורגם ברשות מהבלוג של סת גודין

http://sethgodin.typepad.com/seths_blog/2010/01/quieting-the-lizard-brain.html

מודעות פרסומת

2 Responses to להשקיט את מוח הלטאה

  1. גיל says:

    יונתן הידט, ב The happiness
    Hypothesis. מדבר על הפער בין ההחלטה לביצוע . שם הוא מתיחס לדימוי המקובל של המוח כאנלוג של עגלון הנותן ומכון את העגלה עם הסוס. אלא שהוא אומר- זה לא סוס. זה פיל. והוא לא בדיוק עושה מה שהמוח אומר. צריך ללטף אותו, לתת לו זמן ואז אולי הוא בסוף ואחרי מספיק זמן יזוז. ההחלטות שלנו לשינוי זה משהו במוח אבל זה לא מזיז לפיל. אם לא מטפלים בו זה לא עוזר. פעם רציתי לרוץ ולא התחשק לי לרוץ. הבנתי שהמוח רוצה לרוץ אבל הפיל לא. כשהבנתי הפתרון היה ברור, אמרתי לעצמי קיבינימט הפיל הזה ויצאתי לרוץ. דרך אגב כי היידט מבסס את דבריו על מבנה הטלאי על טלאי המאפיין את המוח שלנו. כשקשה לכם לבצע או לשנות דמיינו שעל הראש שלכם יושב פיל. תביני אז למה קשה, אולי גם תבינו שצריכים להיות סובלניים בטיפול בפיל.

  2. Mike says:

    לא זכינו כבר בפרס נובל על ההסברים להתנהגות שמוגדרת כ"אי-רציונלית" ? ומה אצל הלטאה כל כך "אי-רציונלי" ? מה רע ?
    האם סטיב ג'ובס לא השקיט את הלטאה שלו ויצא עם מוצר בינוני לשוק או שבעצם גם הוא פחד ?

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: